On the other side of Tchernichovsky Street

Painter's shirt, On Tchernichovsky Street, Monday

החולצה של שירה, 21, מאוד סיקרנה אותי: אין זה נדיר להיתקל בתושב תל אביב ששדרג את חולצתו בשתי ידיו, אולם בכתמי הצבע שעל חולצתה של שירה היה דבר מה רנדומלי מדי, אך לא מספיק על מנת שייראה לחלוטין לא מתוכנן. על מנת לפתור את הסוגיה תשאלתי את עלמת החן למקורות החולצה הצבעונית, ובחינניות ראוייה לציון היא השתוממה על התעניינותי זו.

"חברה שלי מציירת, וזוהי חולצת העבודה שלה", הסבירה בפני. "פשוט יום אחד לבשתי אותה, והיא נהייתה שלי".

כשכבר התכוננתי להמשיך בדרכי (בימי החורף מזג האוויר אולי מסביר פנים, אך שעות האור מעטות, ועל כן אני משתדלת למעט בדברים), סיפרה לי שירה בחדווה על המעיל שוודאי אחבב, ושלפה אותו במהירות והציגה אותו בפני. כפי שצפתה, המעיל אכן התחבב עלי ודרשתי לצלמה פעם נוספת. לשמחתי, היא הסכימה.

It is all about the fabric, On Ha'avoda Street

דנה, 26

On Dizengoff Street, Friday noon

קרן, 27

Volumes, Glikson Street, Tuesday afternoon

גיל, 25

The shoes, On Beilinson Street

אפרת, 25

Black&White, On King George Street

עמנואל, 23

Perfection, On Ba'aley Melakha St., Wednesday

מרינה, 34

זו לא הפעם הראשונה שניגשתי למרינה. למען האמת אף לא השנייה. מאז אותו היום שרצתי אחריה מתנשפת לאורך רחוב דיזנגוף תוך חירוף נפשי, היא הצליחה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. אולם אתמול היא הצליחה להתעלות אף מעל הסטדרנטים הגבוהים שלה עצמה.

החולצה החומה המבצבצת בצורה מופתית מג'קט העור, המטפחת שקשרה לצווארה, התספורת.. זה זמן רב לא ראיתי מלבושים כה מדוייקים.

Definitely eclectic, On Dizengoff Square, Tuesday

טלי, 33

On Ben Zion Boulevard, one week ago

Cute girls in high-waist jeans and plastic shoes, Back on Tel Aviv

ליר, 16 ונעה, 15

I've seen various versions of this hairstyle all over Berlin, on Alte Schonauser Strasse

עלם החמודות הנ"ל הוא גרסה מצוינת לסגנון הגברי שרווח ברחבי ברלין. אציין לחיוב את השינוי המרענן בגזרת המכנסיים, אך למעלה מכך - את השיער. לכל מקום אליו הפניתי את עיניי לא יכולתי שלא לשים לב לשלושה סגנונות עיקריים, שאת אחד מהם מציג הגברבר שלמעלה. השניים האחרים, לעומת זאת, מתייחסים למין הנשי: המון אגינס דין והמון שפרות - או כפי שמרבית העולם מכנה זאת - תספורת בוב.

Stockholm Style in Berlin

בשלישייה המונוכרומטית הזו הבחנתי בעודם התלבטו בין חולצות טי-שירט צבעוניות באחת מחנויות הבגדים באזור השוקק ביותר מבחינה אופנתית בברלין.

בביקור הקצרצר שלי בעיר נזכרתי עד כמה הברלינאים אוהבים שחור. ואם לא שחור, אז אפור כהה (מאוד). אך על אף ששלושתם הקפידו על טהרת הצבע הכהה, הם הזכירו לי ניחוח מעט אחר. אולם התקשיתי לשים את האצבע מהו אותו הניחוח עד לרגע בו התחלתי להקליק על המצלמה. או-אז נפל האסימון;

באותו הרגע זיהיתי כי זהו הסגנון האהוב על הצלם של הבלוג הנהדר StockholmStreetStyle, וגם הסגנון אותו מנפקים לא מעט צלמים בעת ביקורם בעיר השוודית.

כששוחחתי עם השלושה בקצרה לאחר מכן התברר לי כי תחושת הבטן שלי לא הטעתה, והם הגיעו ברלינה היישר משטוקהולם.

בתום הפגישה עמם ניסיתי לנתח זאת ולהבין את מהות השוני הסגנוני. אך בעוד הוא ברור כשמש לעיניי, מצאתי זאת מעט מסובך יותר לנימוק. הצלחתי להפריד את ההבדלים בפרטי הלבוש (בברלין המעילים לרוב ארוכים יותר, המגפיים גבוהים יותר וכו'), אולם כמדומני שמדובר בדבר מה מהותי מכך.

*חזל"ש. הוא חזר (המחשב). בגדול (ומוקדם מן הצפוי). ואני שבה לעדכן כהרגלי (מדי יום).

Afoona on my column in Nana10

את אפונה כבר הצגתי בפניכם לפני כחודש, עת נפגשנו פנים מול פנים לראשונה בבית קפה בחיפה הרחוקה. עוד אז הבהרתי כי בכוונתי לצלם אותה למדור שלי בנענע, בשנייה הראשונה שאצליח לקפוץ צפונה בשנית. מאמציי נשאו פרי, וכעבור שלושה שבועות בלבד עליתי על מונית שירות השכם בבוקר יום שבת אל שכונת נווה שאנן החיפאית, כדי לתעד את הבלוגרית החביבה עליי בארץ.

את התמונות תוכלו לראות כאן: nana10.co.il

* שעת התירוצים למחסור בפוסטים בארבעת הימים האחרונים: אל דאגה, לא נטשתי אתכם, זהו המחשב שנטש אותי. לא עזרו הצעקות, התחנונים ואף לא ים הדמעות להושיעו. לבסוף לקחתיו למעבדה שמסקנותיה היו נשגבות מבינתי (משהו לגבי מערכת כפתור ההפעלה בלוח האם), וכעת נגזר עלי לחיות נטולת הלפטופ היקר שלי למשך כשבועיים. אשתדל לעשות את מירב המאמצים להמשיך לעדכן באופן תדיר, אך בכל אופן - תוך שבועיים נחזור לשגרה הישנה והטובה.

The Coat, Berlin, on Oderberger Strasse

אמנם המעיל היה הדבר הראשון שתפס את תשומת ליבי, אולם הנעליים הן אלו הראויות למספר מילים נוספות.

בחודשי הכפור אשתקד אחד מן החוטים המקשרים שנראו שוב ושוב בתמונות של עוד ועוד אתרים מרחבי העולם היו הנעליים האלו. בארץ, כמדומני, לא הזדמן לי לצלם עלמות חן נעולות בהן, אולם בהגיעי לברלין צפיתי בלא מעט אנשים מתהלכים עמן בגשם ובשלג.

הן נראו בווריאציות לא מגוונות במיוחד; בעלות עקב נמוך עד נמוך במיוחד, לעד שחורות, בגובה הקרסול, ומעלות אסוציאציות החל מבת הכפר ועד למכשפת הכפר. אך בכל המקרים הן יצרו איזון נעים לעין בין כבדות לקלילות, ונתנו אלטרנטיבה טובה לנעלי החורף המגושמות.

Berlin, Gneisenau Strasse, wednesday